זהר

צז) ת״ח בני אהרן לא אשתכחו בישראל כוותייהו, בר משה ואהרן, ואינון אקרון אצילי בני ישראל. ועל דטעו קמי מלכא קדישא, מיתו. וכי קב״ה בעא לאובדא לון, והא תנינן ברזא דמתניתין, דקב״ה עבד חסד בכלא, ואפילו ברשיעי עלמא לא בעי לאובדא לון. והני זכאי קשוט ס״ד דאינון אתאבידו מעלמא, זכותא דלהון אן הוא. זכותא דאבוהון אן הוא. זכותא דמשה הכי נמי. ואינון היך אתאבידו.

פירוש הסולם

צז) תא חזי בני וכו׳: בוא וראה בני אהרן לא נמצאו כמוהם בישראל חוץ ממשה ואהרן. והם נקראו אצילי בני ישראל, ומשום שטעו לפני המלך הקדוש מתו. שואל, וכי הקב״ה, רצה לאבד אותם. והרי למדנו, בסוד המשנה, שהקב״ה עושה חסד עם הכל, ואפילו רשעי עולם אינו רוצה לאבד. ואלו צדיקי אמת, נדב ואביהוא, היעלה על דעתך, שהם נאבדו מן העולם, הזכות שלהם איפה היא, זכות אבותם איפה היא, וגם כן זכותו של משה. ואיך נאבדו.