זהר

צז) ד״א שמעו הרים, אלין ג׳ נקודין, דאינון סגול. והאיתנים, אלין תרין נקודין, דאינון צרי. ועוד שמעו הרים, מאן הרים, אלין, תלת נקודין תניינין, דאינון שור״ק. והאיתנים, אינון תרין נקודין תניינין, דאינון שב״א.

פירוש מעלות הסולם

צז) ד״א שמעו הרים וכו׳: פירוש אחר, שמעו הרים, אלו שלש נקודות שה״ס ג׳ קוים ימין שמאל וקו אמצעי המכריע ביניהם, שהם, נקודת סגול, והיא גבורה דז"א. והאיתנים, אלו שתי נקודות שהן ב׳ קוים ימין ושמאל, שהם נקודת צירי, היינו חסד דז״א. ועוד יש לפרש שמעו הרים, שואל מי הם הרים, ומשיב, אלו שלש נקודות אחרות, הרומזות בזמן שהפרצוף עוד לא נתקן בתקון קוים של ימין ושמאל ומכריע, אלא בקו אחד של שלש נקודות זו למעלה מזו, שהן נקודת שורוק של ג׳ נקודות, שנקודה הימנית היא למעלה מכולן, ותחתיה נקודת השמאלית, ותחתיה הנקודה האמצעית. שה״ס קו השמאל של המלכות. והאיתנים אלו שתי נקודות אחרות, שהן זו תחת זו. שהן נקודת שבא. שה״ס ימין, ושמאל הנכלל בימין, של קו הימין של המלכות. (זהר חדש שיר השירים אות תרט״ז).
ביאור הדברים: סוד הנקודות הן הארת חכמה דישסו״ת, וחכמה זו נקראת ל״ב נתיבות החכמה, והיא הנגלית לזו"ן ולתחתונים, אחר שישסו״ת נתקנו בג׳ קוים ימין ושמאל אמצע, שה״ס ג׳ הנקודות חולם שורוק חיריק, שחולם ה״ס כתר וחכמה שלא נפגמו ולא יצאו ממדרגתם, וה״ס קו הימין של ישסו"ת. שורוק ה״ס בינה תו״מ שנפגמו בעת יציאתם מן המדרגה והוא קו השמאל של ישסו״ת. וחיריק ה״ס ז״א שעלה למ״ן לבינה שהיא ישסו״ת והכריע בה בין ב׳ הקוים ימין ושמאל, וכלל אותם זה בזה.
והנה ג׳ נקודות אלו: חולם שורוק חיריק, הן המקורות של הנקודות, ואחר שהפרצוף נתקן בג׳ נקודות אלו הכוללות ג׳ הקוים, נתפשטו מהם צרופים אחרים של ג׳ קוים, שהם סוד שאר הנקודות, שכל אחת מאירה בספירה מיוחדת, וכאן מבואר ב׳ הנקודות המאירות בחסד וגבורה דז״א וב׳ הנקודות המאירות בחסד וגבורה של מלכות נוקבא דז״א. אשר בחסד דז״א מאיר נקודת צירי שב׳ הנקודות שבה ה״ס ב׳ קוים ימין ושמאל זה כנגד זה בקומה שוה, הימין ה״ס כתר וחכמה, והשמאל ה״ס בינה תו״מ. ובגבורה דז״א מאיר נקודת סגול, שיש בה ב׳ נקודות למעלה, כנגד ב׳ קוים ימין ושמאל, ונקודה אחת באמצען למטה, נגד הקו האמצעי, אשר נקודה זו שהיא למטה מן שתי הנקודות נתוספה בזרוע השמאלית דז״א, יותר מבזרוע הימנית, מטעם כי טרם שזרוע זו השמאלית, מקבלת נקודה זו של הקו האמצעי, היא חשך ולא אור, ע״כ נקבעת בה הנקודה דקו האמצעי. משא״כ הימין שהוא מאיר תמיד ולא נפגם מעולם, נקבעו בו ב׳ הנקודות כנגד ימין ושמאל לבד, לכן נקודת הצירי מאירה בימין, ונקודת הסגול בשמאל.
אמנם בנוקבא דז״א שהיא מלכות טרם שנתקנה להיות בזווג עם ז״א פנים בפנים, אין הקוים ימין ושמאל מאירים בה בקומה שוה, אלא קו הימין שהוא כו״ח, הוא למעלה. וקו שמאל שהוא בינה תו״מ הוא למטה, שזו היא צורת נקודת שבא באופן שאותן שתי הנקודות של נקודת צירי שהן זו כנגד זו. נהפכו אצל מלכות להיות זו תחת זו שהן שבא. וכן שתי הנקודות שבנקודת סגול למעלה שהן בקומה שוה, נהפכו אצל מלכות להיות זו תחת זו, כתר וחכמה למעלה, ובינה תו״מ למטה. והנקודה האמצעית השלישית שהיא באה מן המדרגה התחתונה, דהיינו מז״א שעלה למ״ן לישסו״ת, היא בסוף כולן. שהן צורת נקודת שורוק של ג׳ נקודות זו תחת זו, למעלה מכולן כו״ח שה״ס הנקודה הימנית. ותחתיה הנקודה השמאלית שה"ס בינה תו"מ. ותחתיה הנקודה האמצעית שה״ס ז״א שעלה למ״ן.