זהר

צו) וישראל לתתא לא קיימין בחושבנא, אלא בסטרא דמלה אחרא, ופורקנא איהו דקיימא בחושבנא. ובגין כך ישראל כד עאלין בחושבנא נטלי מנייהו פורקנא כמה דאתמר. ועל דא ביומוי דדוד, כד עבד חושבנא בישראל, ולא נטיל מנהון פורקנא, הוה רוגזא, ואתאבידו מישראל כמה חילין וכמה משריין.

פירוש הסולם

צו) וישראל לתתא לא וכו': וישראל למטה אינם עומדים בחשבון, אלא בצד דבר אחר, דהיינו חסדים מכוסים. והפדיון שנותנים, שהוא כנגד ישסו"ת (כנ"ל אות צ"ב) הוא שעומד בחשבון. ומשום זה ישראל כשבאים בחשבון לוקחים מהם פדיון, כמו שאמרנו. (לעיל אות צ"ב) וע"כ בימיו של דוד, כשעשה חשבון בישראל ולא לקח מהם כפר, היה רוגז ונאבדו מישראל כמה צבאות וכמה מחנות.