זהר

צו) והא אוקימנא, דשבעה דינין יחלפון עליה דבר נש, כד נפיק מהאי עלמא. חד, ההוא דינא עלאה, כד נפיק רוחא מן גופא. ב', כד עובדוי ומלוי אזלין קמיה ומכרזי עלוי. ג', כד עייל לקברא. ד', דינא דקברא. ה', דינא דתולעתא. ו', דינא דגיהנם. ז', דינא דרוחא דאזלא ושאטת בעלמא, ולא אשכחת אתר נייחא, עד דישתלים עובדוי. בג"ד, בעי בר נש לאסתכלא תדיר בעובדוי, ויתוב קמי מריה.

פירוש הסולם

צו) והא אוקימנא דשבעה וכו': והעמדנו, ששבעה דינים יעברו על האדם, כשיוצא ונפטר מן העולם. אחד, דין ההוא העליון כשיוצא הרוח מן הגוף. (כנ"ל אות פ"ו) דהיינו הדין של מיתה. ב) כשמעשיו ודבריו הולכים לפניו ומכריזים עליו. (כנ"ל אות פ"ח) ג) כשנכנס לקבר (כנ"ל אות פ"ח) ד) הדין של הקבר (כנ"ל פ"ט צ') ה) דין התולעים שאוכלים אותו. ו) דין הגיהנם. ז) דין הרוח, ההולך ומשטט בעולם, ואין לו מקום מנוחה, עד שיהיו נטהרים ונשלמים מעשיו. משום זה צריך האדם להסתכל תמיד במעשיו וישוב לפני אדונו.