זהר

צו) ותלת דינין הוו, חד, ויגוף יי' את העם. וחד, בבני לוי. וחד, דאשקי לבני ישראל. והיינו חג דבני לוי. ליי', דויגוף יי'. מחר, דאשקי לון משה. וביתו בההוא ליליא, ולמחר אשתכחו נפיחין ומתין. ואינון מיין הוו מכשכשין במעיהון כל ליליא, ובצפרא אשתכחו מתין, וע"ד חג ליי' מחר. וכל אסותא דעבד אהרן, בגין דכתיב ויבן מזבח לפניו.

פירוש הסולם

צו) ותלת דינין הוו וכו': ושלשה דינים היו, אחד, ויגוף ה' את העם. אחד, בבני לוי, שהרגו בישראל. ואחד, שהשקה לבני ישראל. והיינו, חג לה' מחר. כי חג, יורה, על הריגת בני לוי. לה', יורה, על ויגוף ה' את העם. מחר יורה על שהשקה אותם משה עם אפר העגל, שהלכו לשכב באותו לילה, ולמחר מצאו נפוחים ומתים. ועל זה אמר, חג לה' מחר. וכל הרפואה שעשה אהרן, היא במה שכתוב, ויבן מזבח לפניו.