תוכן

צו) והנה ענין הכוונה שתכוין בעת הנחת התפילין של רש"י הוא כך: כי תחילה תכוין אל מ"ש לעיל, כי תפילה של יד הוא בבריאה, ושל ראש הוא באצילות, ושם נתבאר עניינם. וע"ש מה תיקון הוא עושה בעולמות אבי"ע. אחר כך קודם שתברך ברכת תפילה של יד שהיא להניח תפילין, אחר שכבר היא מונחת על קיבורת הזרוע, קודם שתקשרנה תכוין כך כוונה זו, ובבר ביארנו עניינה לעיל בענין הציצית, ענין ד' יחודים שיש בד' אותיות ההוי"ה, ויחוד התפילין הוא בה"א ראשונה, וצריך לכוין, שיתוקן הפגם שפגם האדם אם איזה פעם חטא ולא הניח תפילין, ופגם בהא ראשונה, ויכוין לייחד יחוד הזה לתקן הפגם ההוא. וזו כונתו, תכוין לחבר ב' אותיות י"ה, והוא חיבור או"א, לעשות זווג, כדי להמשיך מוחין לזו"ן, כי מהמוחין ההם יצאו התפילין כנודע. ואחר כך תכוין להעלות ה' תתאה עם הוא"ו כזה: ה"ו אל הה' ראשונה, והוא סוד המלכות העולה עם ז"א למעלה בבינה, להיותם מ"ן אל זווג הנזכר. ואחר כך תוריד ה"א ראשונה לגבי ו"ה אחרונים, שהוא כניסת המוחין ע"י נה"י דה"א ראשונה ברישא דזו"ן. ופעם אחרת שמעתי, שלא יכוין רק להוריד ה"א ראשונה לגבי ו' לבד, כזה: ה"ו.