זהר

צו) רבה אמונתך ודאי, רבה, דיכלא לנטלא כל בני עלמא, ולאכללא לון בגוה, עלאה ותתאה, אתר רב וסגי איהו, דכליל כלא ולא אתמליא יתיר. ורזא דא, כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא וגו', אזלי לגבי ימא, וימא נטיל לון, ואכיל לון בגויה, ולא אתמלייא, ובתר אפיק לון כמלקדמין, ואזלי, ובגין דא רבה אמונתך.

פירוש הסולם

צו) רבה אמונתך, ודאי רבה דיכלא לנטלא כל בני עלמא, ולאכללא לון בגווה עלאי ותתאי: ודאי הוא, שהאמונה, שהיא הנוק', היא רבה, כי יכלה לקבל כל נשמות העולם ולכללן בתוכה, נשמות העליונים ונשמות התחתונים. כלומר הן הג"ר של הנשמות, הנשרפות בתוכה' כנ"ל, והן הו"ק של הנשמות, שיוצאות ממנה להעולם, אתר רב וסגי איהו דכליל כלא ולא אתמליא יתיר, ורזא דא כל הנחלים וגו', הנוקבא, היא מקום רב וגדול שכולל הכל ואינו מתמלא. וזה סו"ה, ​כל הנחלים הולכים אל הים והים אינו מלא. הנוקבא נקראת ים, והנהלים פירושו הנשמות, ואומר הכתוב שכל הנשמות הולכות אל הנוקבא והיא אינה מתמלאת. והטעם שאינו מתמלא, היא, כי אזלי לגבי ימא וימא נטיל לון ואכיל לון בגויה ולא אתמליא, הנשמות הולכות אל הים והים מקבל אותן ושורף אותן בתוכו, וע"כ אינו מתמלא מהן. שהרי נשרפים ואינם. ובתר אפיק לון כמלקדמין ואזלי, ובגין דא רבה אמונתיך, ואח"כ מוציא הים את הנשמות כבתחילה והולכות ובאות להעולם, כמו שנתבאר לעיל, ומשום זה אומר הכתוב, רבה אמונתיך.