זהר

צו) ת"ח האי באר, שבע זמנין, כתיב בפרשתא דא, בגין דאיהו רמז לשבע. והכי אקרי באר שבע, באר דא, אדכר שבע זמנין, בפרשתא דא, דכתיב: וירא והנה באר בשדה. כי מן הבאר ההיא. והאבן גדולה על פי הבאר. ונאספו שמה כל העדרים וגו' מעל פי הבאר. והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר. וגללו את האבן מעל פי הבאר. ויגל את האבן מעל פי הבאר. הא שבעה, ובודאי דהכי הוא.

פירוש הסולם

צו) ת"ח האי באר וכו': בוא וראה באר זו כתובה בפרשה זו שבע פעמים. משום שהיא רמז לשבע, דהיינו לנוקבא דז"א, שה"ס שביעי, וכוללת שבע ספירות. וכן היא נקראת באר שבע. ומפרש באר זו נזכרה שבע פעמים בפרשה זו, שכתוב וירא והנה באר בשדה, כי מן הבאר וכו', הרי שבע, ובודאי כן הוא. כי כוללת שבע מדרגות.