זהר

צו) וחתחתים בדרך, דהא הוו אזלין בריחיין על צואריהון, ומהדוקא דהוה תקיף, הוו נפלו אצבעותייהו באורחא. וירמיה הוה לקיט לון בטליתיה, ונשיק לון, ובכי עלייהו. והוה אמר להו, בני, ולא אמרית לכו, תנו לה' אלהיכם כבוד בטרם יחשיך וגו'. ועל דא כתיב, על ההרים אשא בכי ונהי ועל נאות מדבר כו'.

פירוש הסולם

צו) ​וחתחתים בדרך: ​כי היו הולכים לגלות, וריחים על צואריהם ומדוחק המשא שהיה קשה היו נופלות אצבעותיהם בדרך. וירמיהו היה לוקט אותם בבגדו ומנשק אותם, ובכה עליהם. והיה אומר להם, בני, וכי לא אמרתי לכם ​תנו לה' אלקיכם כבוד בטרם יחשיך וגו'. ועל זה כתוב, ​על ההרים אשא בכי ונהי ועל נאות מדבר וגו'. ומהדוקא פירושו מתוך הדוחק, מלשון, לא ליהדוק אינש אודרא ​(שבת קמא.)