זהר

צו) ושבת דכלהו, נייחא דכלהו, יהא משה. דאיהו דוגמת בן י"ה, דבת זוגיה מלכות, שבת. שבת ודאי, דעלה אתמר ומלכותו בכל משלה, דאיהו מלאכות דאדכיר ביומא דשבתא.

פירוש הסולם

צו) ושבת דכלהו נייחא וכו׳: ושבת של כולם, והמנוחה של כולם, יהיה משה. שהוא דמיון בן י"ה, שהוא ז"א, שבת זוגו היא מלכות, שהיא שבת. היא שבת ודאי, שעליה נאמר, ומלכותו בכל משלה. שהיא מושלת על המלאכות הנזכרות ביום השבת, דהיינו וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו וגו'.