זהר

צו) א"ל, אי לא הוו תרווייהו בחד זמנא, יאות אבל אית צדיק הכא, ואית צדיק הכא, לדא אית מרעין ומכתשין, ולדא אית טיבו. אמאי. אי אתייקר ביה מרעא יקיז לתרווייהו, דאינון תרין דרועין, למיהב אסוותא לכל שייפין, ואי לא אתייקר ביה מרעא על כל שייפין, אמאי אקיז לדרועא ימינא, יתיר משמאלא. אלא א"ל אימא אנת.

פירוש הסולם

צו) א"ל אי לא הוו וכו': אמר לו אם לא היו שניהם בזמן אחד יפה. אבל יש צדיק כאן ויש צדיק כאן, לזה יש מחלות ונגעים, ולזה יש חסד. למה, אם נכבדת המחלה, דהיינו עונות הדור, יקיז דם לשניהם, לשני הצדיקים שהם שתי זרועות, כדי לתת רפואה לכל אברי הגוף, דהיינו לכל הדור. ואם לא נכבדת המחלה על כל האברים למה מקיז לזרוע ימנית יותר משמאלית. למה ילקה לזה, ולא לזה. א"ל, אלא אמור אתה.