זהר

צו) אמרו ליה, תו אמר, תרין אינון, וחדא אשתתף בהו, ואינון תלתא. וכד הוו תלתא, אינון חד. אמר לון, אלין תרין שמהן דשמע ישראל, דאינון יי׳ יי׳. אלהינו אשתתף בהו, ואיהו חותמא דגושפנקא, אמת. וכד מתחברן כחדא אינון חד ביחודא חדא.

פירוש הסולם

צו) אמרו ליה וכו׳: אמרו לו עוד אמר, שנים הם, ואחד נשתתף בהם, והם שלשה, וכשהם שלשה הם אחד. אמר להם, אלו הם שני שמות, הויה הויה, שבשמע ישראל, אלקינו, נשתתף בהם, והוא חותם הטבעת, אמת. וכשמתחברים יחד, הם אחד ביחוד אחד.
פירוש. ג׳ שמות שבשמע ישראל הם חב״ד, כמ״ש הזהר בכמה מקומות. הויה אלקינו הם חכמה ובינה. והויה שלאחריהם הוא דעת. ונודע שז״א שה״ס הדעת, מקבל חסדים מאבא, שהוא חכמה, כנ״ל (באות צא) וכל עוד שאמא שה״ס נעם ה', אינו משתתף עם אבא, יהיו החסדים שמקבל מאבא בבחינת ו״ק חסר ראש. אלא אם אמא משתתף עם אבא ומשפעת המוחין לז״א הם ג״ר. וז״ש אלין תרין שמהן דשמע ישראל דאינון הויה הויה, שהם אבא שהוא חכמה, וז״א שה״ס הדעת. אשר ז״א מקבל אור החסדים מאבא. אלקינו אשתתף בהו, אמא משתתף עם אבא ועם ז״א, אז נעשו החסדים בבחינת ג״ר, ואיהו חותמא דגושפנקא, אמת. שז״א מקבל חתימת הטבעת מאמא, שה״ס אמת, דהיינו המוחין דג״ר מאמא, מכונים אמת, בסוד תתן אמת ליעקב. וה״ס חותם הטבעת מאמא. ולפני השתתפות אמא אין המוחין שלו נקראים אמת. ע״ד הנ״ל (באות צ״ב). וז״ש וכד מתחברן כחדא אינון חד ביחודא חדא. כי הם מתחברין בסוד ג׳ קוין, שאבא ואמא הם ימין ושמאל, והדעת מכריע ביניהם, ואז הם אחד. כי הדעת מיחדם.