זהר

צו) משמע דעלמא תתאה תליא בעלמא עלאה, ועלמא עלאה לפום ארחי דעלמא תתאה. ויכון בחסד כסאו. מאן דבעי לברכא ליה, ולאתקנא כורסייה, בחסד ולא בדינא. מאי משמע. דכד עייל כהנא לבי מקדשא, דיעול בחסד דאיהו מיא, ולא ייעול ביין דשתי דאיהו גבורה. ייעול במיא, ולא ייעול בחמרא.

פירוש הסולם

צו) משמע דעלמא תתאה וכו׳: ומשיב. משמע, שעולם התחתון, שהוא המלכות, תלוי בעולם העליון, שהוא ז״א, ועולם העליון משפיע לעולם התחתון, כפי דרכיו של העולם התחתון, וע״כ, ויכון בחסד כסאו, שמי שרוצה לברכו ולתקן כסאו, שהוא עולם התחתון, יתקן אותו בחסד ולא בדין. שואל שוב, מה משמע. מה פירושו שיתקן אותו בחסד. ומשיב, שכאשר הכהן נכנס לבית המקדש, שהוא המלכות שיכנס בחסד, שהוא מים, ולא יכנס ביין ששתה, שהוא גבורה, יכנס במים, ולא יכנס ביין.
פירוש. כי עתה גילה כוונתו אשר חסד ודין שנאמר על ויכון בחסד כסאו, ה״ס מים ויין, שפירושם חסדים, והארת חכמה, (כנ״ל אות ס״ג וס"ו) ושיעור הכתוב הוא, הגו רשע לפני מלך, דהיינו ע״י המשכת היין שה״ס הארת חכמה הנמשכת בדינים, המעבירים הרשעים מן העולם, שעי״ז הגו רשע לפני מלך. ואחר שעברו הרשעים אין צורך עוד להמשיך בחינת יין, אלא חסדים בלבד, שה״ס מים. וז״ש, ובשעתא דאתעברו חייביא מעלמא, דהיינו שכבר המשיכו בחינת יין לבער הרשעים והס״א, כדין ויכון בחסד כסאו, שאין צריך עוד להמשיך בחינת יין אלא מים לבד. שהוא חסד. (וכעין זה אומר לעיל בסוד הושענה רבא, צו אות קט״ז ע״ש).