זהר

צו) וכד איהי מרחקא הלכה ממשה, שכינתא איהי ריב לי״י לתתא. וכד לאו איהי בדרועוי קבלה. איהי ריב לעילא. ובג״ד שמעו הרים את ריב ה׳, אלין תלת אבהן. מאי ריב דלהון, דא שכינתא. ובהפוך אתוון רי״ב, איהו רב״י. דאיהי רבי מא״י, ועמיה איהי שכינתא ריב. והאיתנים: אלין תרי תנאי, איתני״ם בהפוך אתוון, תנאי״ם. מוסדי ארץ: אלין צדיק וצדק.

פירוש מעלות הסולם

צו) וכד איהי מרחקא וכו׳: וכשרחוקה היא ההלכה שהיא מלכות ממשה שהוא ז"א, דהיינו שאין הכנה לתחתונים לתקן המסך אפילו למוחין דעבור, השכינה היא נקראת ריב ה׳ למטה, כלומר שאינה ממשיכה אפילו האורות של קומת העיבור המאירים למטה מחזה. וכשאינה מתקבלת בזרועות המלך, דהיינו שאין בה תקון המסך להמשיך המוחין דיניקה שה״ס חג״ת הנקראים זרועות, היא ריב למעלה מחזה שהוא מקום חג״ת. ומשום זה נאמר שמעו הרים את ריב ה', אלו הם שלשת אבות שה״ס חסד גבורה תפארת, מי היא הנקראת ריב שלהם, זו השכינה היינו מלכות, שבה נכלל כל הרצון לקבל של האורות העליונים, ובהפכת אותיות ריב דהיינו בתקון המסך לקבל ע״מ להשפיע נחת רוח ליוצרו, הוא נעשה לצירוף רב״י שהיא רבי מארץ ישראל היינו שזוכה להמשיך מוחין דחיה שה״ס שבת וארץ ישראל (לעיל אות ל״ד ד"ה וזה) ועמו השכינה היא מריבה, לגלות האור הגדול הזה. והאיתנים אלו שני תנאים היינו נצח הוד, איתנים בהפכת אותיות, דהיינו בסוד אור חוזר העולה מן מלכות שהיא תורה שבעל פה, תנאים. (עיין זהר משפטים אות ש״ה) מוסדי ארץ, אלה צדיק וצדק, שהם יסוד ומלכות. מוסדי מלשון יסוד וארץ היא מלכות.