זהר

צו) ובגין דא כבוד חכמים ינחלו, ואוקמוה רבנן דמתניתין, אין כבוד אלא תורה. ואית כבוד נברא. ואית כבוד נאצל. מסטרא דארייתא דבריאה, אתמר בישראל כי לי בני ישראל עבדים. ומסטרא דאצילות בנים אתם לי״י וגו׳ ולעילא על כלא, עלת על כלא, דלית אלקי עליה, ולאו תחותיה, ולאו לד׳ סטרי עלמא. ואיהו ממלא כל עלמין.

פירוש מעלות הסולם

צו) ובגין דא כבוד וגו': ומשום זה נאמר כבוד חכמים ינחלו, והעמידו חכמי המשנה אין כבוד אלא תורה. ויש כבוד נברא. ויש כבוד נאצל. מצד תורה שבבריאה נאמר בישראל כי לי בני ישראל עבדים. ומצד תורה שבאצילות נאמר בנים אתם לה׳ וכו'. ולמעלה על הכל הוא עילת על הכל אשר אין אלוה עליו ולא מתחתיו, ולא לד׳ צדדי עולם. והוא ממלא כל העולמות.
פירוש. הזהר מביא כאן ג׳ חלוקות בתרי״ג מצות, א׳ תרי״ג המצות במלואן בלי שום הבחנה לפרט בין כל תרי״ג המצות יחד וכולן שוות. ב׳ תרי״א שהוא הגימטריא של תור״ה, ואנכי ולא יהיה לך, ששמענו מפי הגבורה. ג׳ החילוק בין רמ״ח מצות עשה לשס״ה לא תעשה, הרמוזות בפסוק זה שמי לעולם וזה זכרי לדר דר, אשר שמי עם י״ה הם שס״ה וזכרי עם ו״ה הם רמ״ח.
וענין ג׳ החלוקות הנ״ל ה״ס ג׳ מיני מוחין אשר לז״א הנקרא תורה, והם ג״ר דנשמה, ג"ר דחיה, וג"ר דיחידה. אשר ג״ר דנשמה ה״ס תורה דבריאה כי אמא מקננא בכורסייא שהיא עולם הבריאה, ושם נוהגת החלוקה הג׳ בסוד זה שמי לעולם וזה זכרי לדר דר, אשר יש הפרש בין שמי לזכרי בסוד לא כשאני נכתב אני נקרא, נכתב אני ביו"ד ה״א ונקרא אני בא״ד (עיין פסחים נ.) ותרי״ג המצות תלויות בשם הוי״ה, אשר שמי עם י״ה הם שס״ה, וזכרי עם ו״ה הם רמ״ח, (כמו שיתבאר להלן אות ק״א), והחלוקה הב׳ שהיא מוחין דחיה היא תורה דאצילות אשר שם מאיר אור החכמה הנקרא חיה בסוד והחכמה תחיה את בעליה, ורמוזה בתורה שעולה תרי״א, מלבד אנכי ולא יהיה שה״ס אור היחידה ששמענו מפי הגבורה. והחלוקה הא׳ ה״ס עלת על כלא הכולל כל תרי״ג המצות ביחד שה״ס אור היחידה.
וזה ששואל ומנא לן דאורייתא דאצילות וכו', דתליא בשמיה ומשיב
אלא הכי אוקמוה וכו'. כי עיקר השאלה היא על תורה שבאצילות, אשר כל התורה שמותיו של הקב״ה וכלה טוב בלי רע כלל, והשם נקרא ככתיבתו, שואל היכן רמוז בתורה כי תרי״ג המצוות שבתורת האצילות רמוזות ותלויות בשם הוי״ה ואיך הן מתחלקות. ומשיב: ומתחיל ממטה למעלה, כי בבי"ע יש הפרש בין שמי וזכרי ולא כשם שאני נכתב אני נקרא, ומרומזות תרי״ג המצות בסוד שמי עם י״ה שס״ה וזכרי עם ו״ה רמ״ח. ובתורה שבאצילות שהיא מוחין דחיה הרמז שתורה גימטריא תרי״א, ואור היחידה שהוא אנכי ולא יהיה לך מלובש בפנימית אור החיה ורמוזה בפסוק זאת התורה אדם שבגימטריא מ״ה וה״ס הוי״ה דאלפין שה״ס אצילות מ״ה שיצא מן המצח וע״י נתקן האצילות.
וזה אמרו (באות צ"ו) ובגין דא כבוד וכו', אין כבוד אלא תורה וכו', אשר כבוד נברא הוא סוד תורה דבריאה ומבחינתה נקראים בני ישראל עבדים כי הקב״ה נקרא אדון ואנו בני ישראל נקראים עבדים, אבל בתורה דאצילות אשר היא כולה טוב ומטיב ואין רע והשם נקרא ככתיבתו, מבחינתו, נקראים ישראל בנים. והחלוקה הג׳ היא מ״ש ולעילא על כלא עלת על כלא וכו' שה״ס תורה ומצות בשורשן כלולות יחד בא״ס ב״ה.