זהר

צה) ההוא אתר דאקרי עלמא דאתי, ומתמן נפקא רזא דאורייתא, בכלהו אתוון דאינון כ"ב אתוון, כללא דכלא. וההוא נהרא דנפיק מעדן, נטיל כלא. וכד פרחן מניה אינון רוחין ונשמתין, כלהו מצטיירן בציורא דאינון אתוון, והכי נפקי כלהו. ובג"כ, רוחא דבר נש דמצטיירא בציורא דאתוון, עביד ציורא באנפין.

פירוש הסולם

צה) ההוא אתר דאקרי וכו': מקום ההוא שנקרא עולם הבא, דהיינו בינה, משם יוצא סוד התורה, שהוא ז"א הנאצל מבינה, בכל האותיות, שהן כ"ב אותיות, כלל הכל, ונהר ההוא היוצא מעדן, שהוא ז"א, לוקח הכל. וכשפורחים ממנו הרוחות והנשמות, כולם מצטיירים בציור של האותיות האלו. וכן יוצאים כולם. ועל כן רוח האדם המצטייר בציור של האותיות, עושה ציור בפנים של האדם.