תוכן

צה) ולא ילבש שני מלבושים ביחד, כמו שיש עושין בימי החורף והקור, רק ילבש כל א' וא' בפני עצמו, והעושה כך הוא קשה לשכחה. וטעם הדבר דע, כי מלבוש האדם הוא מן הקדושה, ואמנם על ידי העבירות שהאדם עושה, גורם שיתלבש בקליפות, ושיתאחזו הקליפות במלבושיו. והנה בחי' המלבושים, יש בהם בחי' אור המקיף מבחוץ כנודע, כי יש אור פנימי בפנים בתוך הגוף, והמלבוש מלביש וסובב את הגוף, ואחר כך הם האורות המקיפים, העומדים מחוץ אל המלבושים, ואמנם כל לבוש ולבוש יש אור א' מקיף, ואין דבר שהוא דוחה את הקליפות כמו האור המקיף, כנודע כי אין הקליפה נאחזת שם, כי לכן הוא עומד מבחוץ בבחי' מקיף, ואינה יריאה מן הקליפה שתינק ממנה, ונמצא כי הלובש שני מלבושים ביחד, אינו נותן מקום אל האור המקיף שיכנס ויעבור בין כל מלבוש ומלבוש, ועי"כ אין הקליפה נדחית מן המלבושים, ואז השכחה מצויה מפאת הקליפה, ועיין בענין הציצית למטה, שגם עניינו הוא אור המקיף מן השערות, ועיין בברכת מלביש ערומים ועיין בדרוש המעקה בדרוש אבי"ע ודרוש של חיבוט הקבר.