זהר

צה) מאי קא מיירי, ורזא דמלתא, בעדנא דלא תהויין תחות גדפי שכינתא, א' דלזאת נחית, והוא מתחות לכלא, וסליקת ה', דזה אלי ואנוהו, מדחרב ביתא, דה"א, לא יכלא לדור ולמהוי בין עממין עכו"ם, ה"א קדישא חתוכא מן שמא. כד יתובון ישראל לארעהון, ה"א קדישא דהוא חתוכא מן שמא דקב"ה, תיתוב בזה ויפוק מיומא דדינא, והא' תקבל תקנתא. ה"א אלף: ה"א עדיפת בקדושה, א' עדיפת לאתוון.

פירוש הסולם

צה) מאי קא מיירי וכו': שואל, מה רוצה לומר, ומשיב, סוד הדבר הוא, בזמן שישראל לא יחוסו תחת כנפי השכינה, הא' של זאת יורדת והיא מתחת כל המדרגות, ומסתלקת הה' של זה אלי ואנוהו, כי משנחרב הבית, שהה' לא יכלה לדור ולהיות בין העמים עכו"ם, ה' הקדושה נפרדה מן השם. כאשר ישובו ישראל לארצם, ה' הקדושה שהיתה נפרדה מן שם הקב"ה תשוב אל ז"ה, ותצא מיום הדין והא' תקבל תקונה ותשוב אל זאת. ושואל ה' א' איזה מהם חשוב יותר. ומשיב ה' חשובה יותר מבחינת קדושה. וא' חשובה יותר מבחינת האותיות.