תוכן

צה) והענין הוא, כי עתה בזה המקום, נתגלה היסוד דאימא, ויוצא אורו לחוץ בגילוי גדול, ולכן יש עתה כח להוציא פרצוף יעקב ורחל מכאן ולמטה. ונודע כי אימא היא הויה דמילוי ס"ג, והנה בחינת הפנים של הויה זו לוקח יעקב, לפי שעומד במקום צד הפנים דז"א, והוא בחינת שם ייאי שבהויה דס"ג כנודע, והוא בגי' א"ל. ואינו לוקח כל ההויה דס"ג, לפי שעיקר אחיזת יעקב הוא ביסוד דאבא המתגלה עתה. ואעפ"י שעדיין לא נכנס, עכ"ז כבר רמזנו בחינת הארתו באות ו' של והנורא כנ"ל. וע"י הארה זו יכול יעקב לצאת, אעפ"י שעדיין לא נכנסו המוחין דמצד אבא לגמרי. ולכן צריך יעקב לקחת קצת הארה מן אימא ולא כולה רק קצתה, שהוא שם ייאי מן הויה דס"ג כנזכר. אשר זה השם, הוא עיקר כל הוית ס"ג, כנזכר בדרוש הציצית וק"ש, וע"ש.