תוכן

צה) ואמיץ כח, דא רזא דעלמא עלאה, דאסתלק בשם אלהים, כדאמרן. הנה זו היא בינה בשש קצוותיה, דאסתלק בשם אלהים כדפרישית. ובינה היא כח מחכמה, כח מ"ה. וכח זה הוא חסד, כד"א ימינך ה' נאדרי בכח. כי בינה נתלבשה בחסד שבחכמה, והיא יו"ד ממי כדפרישית. ועל ידו נתלבשה בשש קצוות, ואסתלק בשם אלהים כדפרישית. והכונה היא, כי להוליד ס' ריבוא דעלמא עלאה, ולאפקא טמירין לזניהו, הוצרכו כל הרצונות לעלות עד שם בחכמה, שהוא אבא. ואמא עלאה קבלה כל הטיפין, ונתעברה בהם, והוציאתם לחוץ בשלמות. וזהו פירוש מרוב אונים ואמיץ כח, כי מחמת רוב אונים שהוא אבא, ואמיץ כח שהיא אימא, הוציא במספר צבאם, ולא נעדר מהם איש מהס' ריבוא עליונים, כי אין שם מגיע פגם, ולא חטא, ולא הסתלקות אור כלל. ולפיכך אעפ"י שחטאו ישראל במדבר, לא חסר מנין זה, דוגמת עלמא עלאה, שאין שם הסתלקות אור. וידוע הוא כי דור המדבר מעלמא דיובלא הוה, וס' ריבוא דישראל, כנגד ס' רבוון דיליה, ולפיכך איש לא נעדר מהם, דוגמת העולם העליון וזה ברור.