זהר

צה) שחו אינון בנות שיר, בגין דהא פ' אלף לויים, הוו ידיהון מהדקן לאהורא. כד מטו לנהרות בבל, כנוריהון הוו תליין על אילנין דתמן. הוו שאלין לון לנגנא. ואמרי, איך נשיר את שיר ה' על אדמת נכר. נשכו בשניהון בוהני ידיהון וכרתו לון, ולא יכילו לנגנא, וקטלו לון.

פירוש הסולם

צה) שחו אינון בנות וכו': ​ומפרש, ​שחו בנות השיר האלו, שהם הלויים כנ"ל, כי שמונים אלף לויים היו ידיהם קשורים לאחוריהם שהוליכו אותם לבבל. כשהגיעו לנהרות בבל, היו תולים כנורותיהם על האילנות אשר שם. היו מבקשים מהם שינגנו. ואמרו, ​איך נשיר את שיד ה' על אדמת נכר. היו נושכים את בוהנות ידיהם בשיניהם וכרתו אותם, ולא יכלו לנגן. והבבלים עמדו והרגו אותם.