זהר

צה) כיון דלא ישלוט, כדין, אז איתם. אז: אל"ף, נהירו דעתיקא. זי"ן, שבע דרגין דכלילן ביעקב. כיון דכל האי אתחבר, כדין אהיה תם. דהכי אקרי מכתם, מך ותם. מך: בגין דלית לה נהורא מדילה. תם: כד סיהרא באשלמותא, ונהרא בנהירין עילאין, כדין תם. וע"ד מכתם לדוד.

פירוש הסולם

צה) כיון דלא ישלוט וכו': כיון שהנחש לא ישלוט, אז נאמר אז איתם. אז הוא אותיות א' ז', הא', הוא אור עתיקא. דהיינו אור, ג' ספירות ראשונות כח"ב. הז', היא ז' מדרגות, חג'"ת נהי"מ, הכלולות ביעקב, שהוא ז"א. כיון שכל זה מתחבר להאיר במלכות, אז אהיה תם. דהיינו איתם. כי המלכות כך נקראת, מכתם. שהוא אותיות מך תם. מך נקראת, משום שאין לה מעצמה כלום. והיא עניה. תם נקראת, כשהלבנה שהיא המלכות היא בשלמות, ומאירה באורות העליונים, אז נקראת תם. ועל זה כתוב מכתם לדוד. שדוד הוא המלכות הנקראת מכתם.