זהר

צה) וכד נשמתא נפקת מהאי עלמא, עאלת במערתא דכפלתא, דתמן איהי פתחא דג"ע. פגעת באדם הראשון, ובאינון אבהן דתמן, אי זכאת איהי, חדאן בה, ופתחין לה פתחין, ועאלת, ואי לא, דחיין לה לבר. ואי זכאת, עיילת לגנתא דעדן, כיון דעיילת, יתבא תמן בגנתא, ואתלבשת תמן, בלבושא דדיוקנא דהאי עלמא, ואתעדנת תמן.

פירוש הסולם

צה) וכד נשמתא נפקת וכו': וכשהנשמה יוצאת מעולם הזה, היא נכנסת תחילה, במערת המכפלה ששם הוא פתח גן עדן. ופוגעת באדם הראשון ובאבות אשר שם. אם זוכה הם שמחים בה ופותחים לה הפתחים ונכנסת, ואם לא הם דוחים אותה לחוץ. ואם זוכה נכנסה בגן עדן ויושבת שם, ומתלבשת בלבוש מצורת עולם הזה. ומתעדנת שם. וביאור הדברים תמצא להלן בדף מ"ב ד"ה ביאור המאמר.