זהר

צד) ואי תימא, הא כתיב רפאים בל יקומו. אלא ודאי כל עלמא יתסון גרמין בבי קברי, אבל מנהון יקומון, ומנהון לא יקומון. ועל דא כתיב רפאים בל יקומו. זכאה חולקהון דישראל, דכתיב בהו נבלתי יקומון. ובהאי נונא, אשכחנא מלין לאסוותא, דכל עלמא.

פירוש הסולם

צד) ואי תימא הא וכו': ואם תאמר, הרי כתוב רפאים בל יקומו. ומשיב, אלא ודאי, כל בני העולם יתרפאו בעצמם בבית הקברות, אבל מהם יקומו לתחיה, ומהם לא יקומו לתחיה, דהיינו אותם שלא האמינו בתחית המתים. ועל זה כתוב, רפאים בל יקומו. אשרי חלקם של ישראל, שכתוב בהם, נבלתי יקומון. ובדג הזה, שבלע ליונה, מצאתי מרומזים בו דברים, לרפואת כל העולם, דהיינו לתחית המתים. כמבואר.