זהר

צד) ולית לך מלה בעלמא, דעד לא ייתי לעלמא, דלאו איהי תלייא בחלמא, או על ידא דכרוזא, דהא אתמר, דכל מלה ומלה עד לא ייתי לעלמא, מכרזי עליה ברקיע, ומתמן אתפשט בעלמא, ואתיהיב על ידא דכרוזא, וכלא בגין דכתיב כי לא יעשה יי' אלהים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים, בזמנא דנביאים אשתכחו בעלמא, ואי לאו, אע"ג דנבואה לא שריא, חכימי עדיפי מנביאים, ואי לא, אתיהיב בחלמא, ואי לאו, בצפרי שמיא משתכחי מלה, והא אוקמוה.

פירוש הסולם

צד) ולית לך מלה וכו': ואיך לך דבר בעולם, שאינו תלוי בחלום או בידי כרוז עוד מטרם שבא לעולם. כי למדנו, כל דבר ודבר מטרם שבא לעולם, מכריזים עליו ברקיע, ומשם מתפשט בעולם. והוא ניתן על ידי כרוז. והכל משום שכתוב, ​כי לא יעשה ה' אלקים דבר וגו', והיינו בזמן שהנביאים נמצאו בעולם. ואם לא, אע"פ שנבואה אינה שורה, הרי חכמים חשובים מנביאים. ואם לא יש חכמים, ניתן הדבר בחלום. ואם לא ניתן בחלום נמצא הדבר בצפרי השמים, וכבר בארוה.