זהר

צד) הכי עביד קב"ה עם דרא, יהיב קב"ה לצדיק, ברשו מקטרגא, לשזבא לדרא בגיניה. ואם הוא תקיף כיעקב, אוזכר ביה ויאבק איש עמו, כ"ש וכ"ש דנצח ליה, עד דאמר שלחני. אמר טולא טולא, הכי הוא, זכאה חולקיה דההוא צדיק, דאיהו תקיף למסבל ייסורין, כ"ש מאן דנצח בהון למקטרגא דיליה. דאיהו שולטנותיה על כל דרא, ואתחשיב ליה כאילו הוא שזיב לון, וקב"ה עביד ליה רעיא עלייהו באתריה, ובגין דא זכה רעיא מהימנא. למהוי רועה על ישראל, ולא עוד אלא דהכי אשליט ליה עלייהו בעלמא דאתי. בגין דשזיב לון דלא אתאבידו מתמן, דאנהיג לון באורייתא ובעובדין טבין.

פירוש הסולם

צד) הכי עביד קב"ה וכו': כך עושה הקב"ה עם הדור, שהקב"ה נותן את הצדיק ברשות המקטרג, כדי להציל את הדור בשבילו. ואם הצדיק הוא חזק כמו יעקב, נאמר בו ויאבק איש עמו, כל שכן וכל שכן שמנצח אותו, את המקטרג, עד שאמר לו שלחני. אמר, צל, צל, כך הוא. אשרי חלקו של אותו צדיק, שהוא חזק לסבול יסורין, כל שכן מי שמנצח על ידי היסורין, את המקטרג שלו שפרש שליטתו על כל הדור, ונחשב לו כאלו הוא הצילם, והקב"ה עושה אותו רועה עליהם במקומו של המקטרג. ומשום זה זכה רעיא מהימנא להיות רועה על ישראל, ולא עוד אלא שכך השליטו עליהם בעולם הבא, משום שהצילם שלא נאבדו משם, מעולם הבא, כי הנהיגם בתורה ובמעשים טובים.