זהר

צד) אמר לון ההוא ממנא, פוקו. נפקו בהדיה, אמר לון, שמעתון מדי לגו ההוא דרגא. אמרו, שמענא דהא חד קלא הוה אמר, מאן דפסק, יתפסק. מאן דקצר, יתקצר. מאן דקצר, יתארך. אמר לון, ידעתון מאי האי. אמרו לא. אמר לון, חמיתון ההוא נשרא רברבא, וההוא ינוקא דקא מלקט עשבין, ר׳ אילאי דנציבין הוה. הוא ובריה, ומטא הכא, וחמא הוא וינוקא בריה מערתא דא, כיון דעאלו לגו חשוך, לא יכילו למסבל, ומיתו.

פירוש הסולם

צד) אמר לון ההוא וכו׳: אמר להם ממונה ההוא, צאו. יצאו עמו. אמר להם שמעתם משהו בתוך מדרגה ההיא. אמרו, שמענו, שקול אחד היה אומר, מי שפוסק יתפסק. מי שמקצר יתקצר. מי שמקצר יתארך. אמר להם הידעתם מה זה. אמרו לא. אמר להם ראיתם אותו נשר הגדול, ואותו הילד שמלקט עשבים. ר׳ אילאי מנציבין היה, הוא ובנו, והגיעו כאן וראו הוא ואותו הילד בנו את מערה ההיא. כיון שנכנסו לתוך החשך לא יכלו לסבול, ומתו.