זהר

צד) פתח רבי חייא ואמר, מה שהיה כבר הוא ואשר להיות וגו'. מה שהיה כבר, היינו דתנינן, עד לא ברא קודשא בריך הוא האי עלמא, הוה בארי עלמין וחריב לון, עד דקב״ה סליק ברעותיה, למברי האי עלמא, ואמליך באורייתא. כדין אתתקן הוא בתקונוי, ואתעטר בעטרוי, וברא האי עלמא. וכל מאי דאשתכח בהאי עלמא, הא הוה קמיה, ואתתקן קמיה.

פירוש הסולם

צד) פתח ר׳ חייא וכו׳: פר״ח ואמר, מה שהיה כבר הוא ואשר להיות וגו'. מה שהיה כבר הוא, היינו שלמדנו, מטרם שברא הקב״ה עולם הזה, היה בורא עולמות ומחריבם שה״ס שבירת הכלים, עד שעלה ברצון של הקב״ה, לברוא עולם הזה, ונועץ עם התורה. שה״ס קו האמצעי. אז הוא נתתקן בתקוניו, ונתעטר בעטרותיו, וברא עולם זה. וכל מה שנמצא בעולם הזה, היה אז לפניו, בעת הבריאה, ונתתקן לפניו.