זהר

צד) אבל מלה שפיר הוא, אל בכל אתר, נהירו דחכמתא עלאה הוא, וקיימא בקיומיה בכל יומא, דכתיב חסד אל כל היום. ואלמלא דהאי אל אתער בעלמא, לא יכיל עלמא למיקם אפילו שעתא חדא, מקמי דינין תקיפין דמתערין בעלמא בכל יומא, הה״ד אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, אל תקרי בהבראם, אלא באברהם, באתערותא דאברהם קיימי, וכד אתער אברהם בעלמא, כל אינון דינין דמשתכחי בכל יומא ויומא דחי להו לבר, ולא קיימין קמיה.

פירוש הסולם

צד) אבל מלה שפיר הוא וכו׳: אבל התירוץ הטוב הוא, אל, בכל מקום, הוא הארת חכמה עליונה, דהיינו חסד (כנ״ל אות פ״ט), ועמד בקיומו בכל יום, שכתוב, חסד אל כל היום. ולולא השם אל הזה היה מתעורר בעולם, לא היה יכול העולם לעמוד אפילו שעה אחת מפני דינים קשים המתעוררים בעולם בכל יום. ז"ש, אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, אל תקרי בהבראם אלא באברהם, שהוא חסד, כי בהתעוררות אברהם, עומדים שמים וארץ, וכשנתעורר אברהם בעולם, שהוא מדת החסד, כל הדינים הנמצאים בכל יום ויום, דוחה אותם לחוץ ואינם עומדים לפניו.