זהר

צד) ואמאי כולי האי לאמיה, ולא לאבוהי. אלא, דא רזא עלאה איהו. פקודין דעשה אינון מימינא, דתמן חכמה, כמה דאוקמוהו מארי מתניתין, הרוצה להחכים ידרים. ופקודין דלא תעשה אינון משמאלא, דתמן אימא עלאה, דבהון אדני ש״מעה אדני ס״לחה אדני ה״קשיבה ועשה אל תאחר, ביום הכפורים.

פירוש מעלות הסולם

צד) ואמאי כולי האי וכו': שואל, ולמה כל זה לאמו, שנאמר תוגת אמו, ולא לאביו. ומשיב, אלא זה סוד עליון הוא, מצוות עשה הן מימין, היינו חסדים, ששם חכמה היינו אורות דאו״א עלאין המאירים בחכמה דימין, שהם חסדים בהארת ג״ר. כמו שהעמידו בעלי המשנה (ב״ב כ״ה:) הרוצה להחכים ידרים. ומצוות לא תעשה, הן משמאל, שהם כלים לאורות השמאל שה״ס הארת חכמה שהם בשמאל, ששם אמא העליונה, היינו ישסו״ת, המאירים בל״ב נתיבות החכמה, מקו שמאל דבינה. שבהם, היינו במצוות ל״ת נאמר אדני שמעה אדני סלחה אדני הקשיבה ועשה אל תאחר, ביום הכפורים, אומרים פסוק זה כשחוזרים בתשובה על מה שפוגמים בשס״ה ימות החמה, על שס״ה לא תעשה. שמעה סלחה הקשיבה ר״ת שס״ה.