תוכן

צג) ודע, כי החשמ"ל הזה, הוא מלביש אותם לגמרי מכל הצדדים, ואפילו מתחת רגליהם, והבחי' אשר למטה תחת הרגלים, הם בחי' המנעלים. והבחי' אשר בצדדי הגוף הם המלבושים, כנ"ל בברכת מלביש ערומים, שהיא בחי' החשמ"ל הנזכר, ולכן כשתלבש מלבושיך, תכוין אל זאת הבחי' של הצדדים, הנקראת מלבושים. וכשתנעול מנעליך, תכוין אל הבחי' התחתונה, הנקראת מנעלים כנזכר, והם מבחי' בינה הנועלת לזו"ן. ותכוין כשתנעלם, אל צורך תיקון הנ"ל הנעשה מפני החיצונים, ותכוין ג"כ, כי הנה נתבאר לעיל, כי החשמ"ל הזה הנמשך מן הבינה אליהם, הוא מן הנה"י שלה בלבוש החיצון שלה, וכבר ידעת, כי ג' שמות אהי"ה יש בבינה, דיודי"ן בג' ראשונות שבה, ושל אלפין בג' אמצעיות שלה, ושל ההי"ן בשלשה תחתונות שלה. ונמצא כי אהיה דההי"ן הוא נעל שלהם, וכן הוא בגימטריא נע"ל. ואמנם עניו הספק שיש לנו בענין סדר נעילת המנעלים כנודע הוא כי ודאי הוא שתחלה נמשך הנע"ל בז"א, ומתפשטת אחר כך יותר, ונועלת את נוקביה, והנה זכר ונקבה הם נקראים ימין ושמאל וא"כ ראוי לנעול תחלה מנעל ימין. או נאמר, שמאחר שעיקר כונת נעלים אלו הוא מפני הנקבה, ששם הוא אחיזת החיצונים כנזכר, וא"כ ראוי שננעול תחלה של שמאל, וע"כ תקנו רז"ל לקיים את שתיהם, וינעול תחלה של ימין ולא יקשרנו וכו' כנ"ל. ודע, כי זה הנעל הוא בחי' המסך המפסיק בין עולם האצילות לעולם הבריאה, כנודע אצלינו בדרושי אבי"ע ודרך מסך זה עוברים כל אורות האצילות ונחתמין בבריאה, ונעשים שם י"ס דבריאה כנזכר אצלינו במקומו. והחשמ"ל הזה הנקרא נעל, אליו רמזו בתיקונין, באומרם כי אימא מקננא בכרסייא. וע"ש.