תוכן

צג) והנה כשנחבר י"פ אל"ה, שיש בכל נקודות כל הוי"ה והוי"ה מהם, הם בגימטריא ש"ם, ועם י' אותיות המלוי עצמם, יהיו ש"ע, הרי שכל הוי"ה מהם, הוא וניקודיה, הם ש"ע. ודע, כי מאלו הש"ע, נמשכים אל הפנים דז"א, אשר בקטנותו בימי היניקה, היו ק"ן רבוא, ועתה נעשו ש"ע רבוא, דאתארך באנפוי, כמו עתיקא, כנזכר באדרת נשא ע"ש. כי הרי ידעת, כי כל האיברים דז"א, נגדלים בזמן הגדלות. והענין, כי מהדעת הזה נמשך עד הפנים שלו, כנזכר באדרא, דדעת אסהיד באנפוי דמלכא. והנה האותיות והמלואים עצמם, הם י' הויו"ת דע"ב, והם בגימטריא תש"ך, כמנין צרופי בראשית, ונודע כי הוא ברא שית, שית סטרין שבדעת, כי הדעת נקרא בראשית, כנז' בהקדמת בראשית.