פירוש הסולם
צג)
ונאספו שמה כל העדרים: היינו שכתוב כל הנחלים הולכים אל הים, שנחלים הם הנשמות כן כל העדרים פירושו הנשמות.
וגללו את האבן: פירושו, שמעבירים ממנה, מן הבאר, את תוקף דין הקשה, דהיינו אותו הנגלד וקרוש, שאז נקרא אבן, שהמים אינם יוצאים ממנה ולחוץ. וכאשר אלו הנחלים באים אל הים, שהיא הנוקבא, מתחזק הדרום, שהוא ימין, דהיינו חסד, והצפון שהוא גבורה, אינו יכול עוד להקפיא המים. כאותו הנהר, שמימיו מרובים אינם נגלדים ונקפאים כנהר שמימיו מועטים.
פירוש. כי אמר לעיל
(ב"א דף רמ"ח אות ש"ב) מסטרא דצפון גלידי מיא ומסטרא דדרום משתרן ונגדן. ע"ש בסולם. שהצפון, ה"ס קו שמאל בלי ימין, שאז החכמה מחוסרת חסדים, וע"כ נקפאים האורות של הנוקבא הנקראת ים, ואין הארתה יוצא לתחתונים, אלא ביציאת קומת חסדים על מסך דחירק, שה"ס קו אמצעי, אז מחמת ריבוי החסדים הוא מכריע כח הימין על השמאל, ונכללים זה בזה, והחכמה מתלבשת בחסדים של הדרום, ואז נמס הקפאון והשפע נוזל לתחתונים. ע"ש.
וכמו כדי להכריע בין ב' קוין שבבינה עולה ז"א למ"ן, ונעשה שם קו אמצעי מכריע, כן להכריע בין ז"א לנוקבא שה"ס ימין ושמאל, עולים נשמות הצדיקים, ונעשים קו מכריע ביניהם, שמכריעים כח הדרום שהוא חסדים על הצפון והקפאון של הים נפתח ונמס. וה"ס הכתוב,
כל הנחלים הולכים אל הים. כי הנשמות נקראות נחלים,
(כנ"ל בראשית א' דף צ"ד ד"ה רבה אמונתך ע"ש) והן הולכות אל הים ונפתח מקפאונו.
וז"ש,
ונאספו שמה כל העדרים, היינו דכתיב כל הנחלים וגו', כי העדרים פירושם נשמות הצדיקים כמו הנחלים ההולכים אל הים.
וגללו את האבן, מעבירין מינה וכו' ההוא דגליד וקריש דכדין אקרי אבן, כי הכתוב מדבר בעת שליטת הצפון על הנוקבא, שאז המים שלה נקפאים ואינם מושפעים לחוץ לתחתונים, וע"כ נבחן, כמו שמונח אבן גדולה על פי הבאר, וע"כ אין לדלות מים ממנה.
וכד אינון נחלין אתיין, שהם נשמות הצדיקים העולות למ"ן ויוצא קומת חסדים על המסך שלהן, ומכריעים את הימין על השמאל כנ"ל,
אתתקף דרום, דאיהו ימינא, הנה על ידי ריבוי החסדים שגרמו הנשמות, מתחזק הדרום על הצפון,
ולא יכלא צפון למקרש מיין. כהאי נהרא וכו', כי על ידי ריבוי החסדים אינו נקפא עוד, בדומה לנהר שמימיו מרובים שאינו נקפא משום זה.
