זהר

צג) ובספרא דרב ייסא סבא, קדוש קדוש קדוש וכו', דא איהי קדושה לאתקדשא תורה שבכתב בכללא חדא. ולבתר לעמתם ברוך כבוד יי׳, אלין נביאים. ולבתר ימלוך יי׳ לעולם. רזא דא, אנן צריכין בקדושתא דא, לאשתכחא תמן קדושה וברכה ומלכות, לאשתכחא כלא כחדא. קדושה, כמה דאתמר קדוש. ברכה, ברוך כבוד יי׳ ממקומו. מלכות, ימלוך יי׳ לעולם. ועל דא כלא אנן צריכין לאשלמא, ועל דא יכוון בר נש, וישוי רעותיה בכל יומא. ע״כ.

פירוש הסולם

צג) ובספרא דרב ייסא וכו׳: ובספרו של רי״ס, אומר, קדוש קדוש קדוש וכו', זו היא קדושה שתתקדש תורה שבכתב, שהוא ז״א, בכלל אחד, דהיינו בג׳ קוין חג״ת שלו. ואח״כ לעמתם וכו' ברוך כבוד ה׳, אלו הם נביאים, דהיינו נצח והוד דז״א. ואח״כ ימלוך ה׳ לעולם, שהוא מלכות. וסוד זה הוא, שאנו צריכים שתמצאנה בקדושה זו, קדושה, ברכה, ומלכות, שתמצאנה כולן יחד. קדושה, כמו שנאמר קדוש וכו'. ברכה, היינו, ברוך כבוד ה׳ ממקומו. מלכות, היינו, ימלוך ה׳ לעולם. וע״כ אנו צריכים להשלים הכל. ועל זה, יכוון האדם וישום רצונו בו בכל יום. (ע״כ רעיא מהימנא).