זהר

צג) זכאין אינון אם מלכא בינייהו, דאיהו עמודא דאמצעיתא, כליל תרין תורות, דאינון תורה שבכתב ותורה שבעל פה, דאתייהיבו מימינא ומשמאלא, דביה נצחין קרבא. ווי לון לאלין, דיעלון לאגחא קרבא בתרין תורות, בלא מלכא, דעלייהו אתמר אין אומר ואין דברים בלי נשמע קולם. כל בעלי אומניות משתכחין בתורה שבעל פה, ואיהי מלגאו, הה״ד כל כבודה בת מלך פנימה.

פירוש מעלות הסולם

צג) זכאין אינון אם וכו׳: אשריהם אם המלך היינו ז״א, בתוכם, שהוא עמוד האמצעי היינו תפארת, הכולל שתי התורות: תורה שבכתב, ותורה שבעל פה, שניתנו מימין ומשמאל שהם חסד וגבורה שבו. היינו במסך דחיריק שבקו האמצעי מנצחים את המלחמה. ווי להם לאלו שנכנסים לערוך מלחמה בשתי התורות, בלא המלך שהוא הקו האמצעי, שעליהם נאמר אין אומר ואין דברים בלי נשמע קולם. כל בעלי האומנים הבונים היכלות המלכות, נמצאים בתורה שבעל פה, והיא היינו המלכות נמצאת בפנים, זהו שנאמר כל כבודה בת מלך פנימה.
פירוש ז״א נקרא תורה שבכתב, והוא מאיר בחסדים שבקו ימין, ובזמן שאינו בזווג עם המלכות שהיא הנוקבא שלו, שכל בנינה היא מקו השמאל המאיר בהארת חכמה שהיא הארת ג״ר, אז החסדים שבז"א הם בסוד קטנות וו״ק בלי הארת ג״ר. ומלכות היא בסוד נקודה והארת חכמה שבה אינה מאירה כלל מחמת שאין לה לבוש היקר של החסדים, וע״י עליית מ״ן מתורה ותפלה של הצדיקים מתעורר המסך דחיריק שבקו האמצעי שהוא ז״א. הממעט את קומת החכמה שבקו השמאל מבחי׳ ג״ר לו״ק, דהיינו שלא תתפשט החכמה להאיר ממעלה למטה, אלא תאיר בבחי׳ ממטה למעלה, וע״י זווג שנעשה על המסך הזה הממשיך קומת חסדים, שבזה נקשרים כל ג׳ הקוים ומתלכדים להיות אור אחד, שאינו מאיר אלא ביחודם יחד, כי קו ימין בלי שמאל נחשב לחסר ג״ר, וע״כ אין הימין יכול להאיר בשלמותו אלא ע״י התכללותו לאחד עם קו השמאל, וקו השמאל בלי הימין אינו יכול להאיר כלום, כי אין החכמה יכולה להאיר משהו אלא בהתכללות החסדים דימין, אמנם אין השמאל ראוי להתחבר עם הימין רק בכח מסך דחיריק שבקו האמצעי, המקשר אותם לאחד. אז יש חכמה וחסדים בקו ימין שהוא ז״א המאיר בשליטת החסדים ממעלה למטה, ונקרא תורה שבכתב. ויש חכמה וחסדים במלכות שבנינה מקו השמאל ומאירה בחכמה וחסדים בשליטת החכמה אבל רק ממטה למעלה בסוד תורה שבעל פה כי כל הארה שממטה למעלה, היא בסוד ראש, ומלכות דראש היא נקרא פה.
וז״ס יחוד של מחשבה קול ודבור, כי מחשבה ה״ס המוחין דגדלות הבאים מחו״ב, קול הוא ז״א בגדלות, דבור הוא המלכות בגדלות, וכמו שבאדם הגשמי אין מחשבתו נכרת טרם שמתלבשת בקול ודבור יחד כי קול לבד לא מספיק אלא בדבור, כן אין הארת החכמה מתגלית אלא במלכות שה״ס פה ודבור, וזה אמרו זכאין אינון אם מלכא בינייהו וכו׳ היינו הצדיקים שע״י תורתם הם מעוררים את הקו האמצעי המייחד ב׳ הקוים ימין ושמאל ששניהם יאירו אלא שהימין יאיר ממעלה למטה והשמאל ממטה למעלה, דביה נצחין קרבא כי מסך דחיריק שבקו האמצעי הממעט ג״ר דשמאל ה״ס חרב המכריתה את הרשעים הרוצים להמשיך את החכמה ממעלה למטה. ווי לון לאלין וכו׳ בלא מלכא שה״ס הקו האמצעי דעלייהו אתמר אין אומר בסו"ה נאלמתי דומיה וגו' (כנ״ל אות פ״ח) ואין דברים שדבור שה״ס חכמה אינה מאירה בלי הלבוש דחסדים בלי נשמע קולם כי קול שה״ס ז״א הוא בלי דבור שה״ס הארת חכמה לכן המוחין שה״ס שמיעה לא נשמע קולם, שאינם מתגלים.