זהר

צב) וזמינא קלא חדא לאתערא בבי קברי, ויימא, הקיצו ורננו שוכני עפר כי טל אורות טלך וארץ רפאים תפיל. אימתי יהא דא. בזמנא דיתעבר מלאך המות מעלמא, דכתיב בלע המות לנצח וגו'. כיון דבלע המות לנצח, לבתר, ומחה יי' אלהים דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ. כדין כתיב, ויאמר יי' לדג ויקא את יונה אל היבשה.

פירוש הסולם

צב) וזמינא קלא חדא וכו': ועתיד קול אחד, להתעורר בבית הקברות, ויאמר, הקיצו ורננו שוכני עפר כי טל אורות טלך וארץ רפאים תפיל. מתי יהיה זה. הוא בזמן שיהיה נעבר מלאך המות מן העולם, שכתוב, בלע המות לנצח וגו'. כיון דבלע המות לנצח, אחר כך, ומחה ה' אלקים דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר מעל הארץ. אז כתוב, ויאמר ה' לדג ויקא את יונה אל היבשה.