תוכן

צב) וביאור לבוש זה הוא, כי נודע הוא שנה"י דאימא, הכלים שלהם הם מלבישים את המוחין דז"א, ונכנסים תוך רישא דז"א כנודע, ואמנם הלבוש היותר חיצון שבכל לבושי נה"י דאימא, אינו נכנס עם המוחין תוך רישא דז"א, אבל נשאר כנגדו מבחוץ של זו"ן, ונעשה להם בחי' לבוש, וזה הלבוש הוא בחי' החשמ"ל העליון של בינה, ועי"ז אין כח בחיצונים ליינק, כי הוא עב מאד, והחיצונים אינם יכולים ליינק, לא ברוב עביות, ולא ברוב דקות וזכות, רק מן הבינוני ולכן אינם יונקים לא מן האור המקיף דנוקבא, אשר הוא מקיף להם ג"כ, לפי שאורה גדול וזך מאד, גם מן החשמ"ל שהוא לפנים מן הקליפות, אינם יכולים ליינק ברוב עביותו, אבל בהסתלק האם מעל הבנים, נשארו ערומים ח"ו, ואז יונקים מאור פנימי של זו"ן, והכל באמצעות הנקבה כנ"ל, כי היא היותר קרובה להם.