זהר

צב) נפקא דיוקנא דאדם דכליל כל דיוקנין, כדין כתיב עץ פרי עושה פרי למינו. אשר זרעו בו על הארץ, לא אפיק זרעא אלא לתועלתא על הארץ. אשר זרעו בו, דייקא, מכאן דלית רשו לבר נש לאפקא זרעא מניה לבטלא.

פירוש הסולם

צב) נפקא דיוקנא דאדם דכליל כל דיוקנין כדין כתיב עץ פרי עושה פרי למינו: כשיוצא צורת האדם הכולל לכל הצורות, אז כתוב עליו, עץ פרי וגו' כי אדם הוא זכר ונקבה, (כנ"ל דף פ"ה אות פ"ב) ועץ פרי הוא נקבה, ועושה פרי הוא זכר. כנ"ל ע"ש.
אשר זרעו בו על הארץ לא אפיק זרעא אלא לתועלתא על הארץ. הכתוב אשר זרעו וגו' משמיענו שלא הוציא זרעו אלא לתועלת הארץ. אשר זרעו בו דייקא, מכאן דלית רשו לבר נש לאפקא זרעא מניה לבטלא: הכתוב אשר זרעו בו הוא בדיוק, להשמיענו שאסור לאדם להוציא ממנו זרע לבטלה.