זהר

צב) אשר לא נשא לשוא נפשי. נפשו כתיב, נפשי קרי, והא אוקמוה נפשי דא נפש דוד, סטרא דמהימנותא. נפשו דא נפש דבר נש ממש. בגין דכד יפוק מהאי עלמא, ונפשיה יסתלק בעובדין דכשרין, על מה דיתקיים בהו, למיהך בין כל אינון קדישין, כד"א אתהלך לפני ה' בארצות החיים. ובגין דלא נשא לשוא נפשי, ישא ברכה מאת ה' וגו'.

פירוש הסולם

צב) אשר לא נשא לשוא נפשו: נפשו כתוב, נפשי קרי, ובארוה זה נפש דוד צד האמונה, שהיא הנוקבא דז"א נפשו, זה נפש בן אדם ממש. וזה הוא ההפרש בין הכתיב לבין הקרי. שהרי כשאדם נפטר מעולם הזה, ונפשו תסתלק במעשים כשרים, על מה שתזכה על ידיהם ללכת בין כל אלו הקדושים כמו שאתה אומר אתהלך לפני ה' בארצות החיים. לפיכך אומר ומשום שלא נשא לשוא נפשי, ישא ברכה מאת ה' וגו'.