זהר

צב) וכד אתחברו דא עם דא, כל רוחין אוחרנין, וכל זינין בישין, אתעברו מתמן, ולא אתקריבו למקדשא. הה"ד, ומקבות והגרזן כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנותו. דהא כולהו עאלו גו נוקבא דתהומא רבא. כיון דאתבני בי מקדשא לתתא, ואתתקן היכלא על בורייה, כדין אתגלי שיר השירים, דאצטריך לאתחברא מקדשא במקדשא.

פירוש הסולם

צב) וכד אתחברו דא וכו': וכשנתחברו ז"א ומלכות זה בזה, כל הרוחות האחרים וכל הדינים הרעים נעברו משם, ולא קרבו אל המקדש, שהוא המלכות. ז"ש, ומקבות והגרזן כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנותו. שהם כל מיני הדינים הרעים המכונים מקבות והגרזן וגו', כי כולם באו ונעלמו תוך הנקב של התהום הגדולה. שה"ס הנקב דבינה המעלמת כל הדינים כיון שנבנה בית המקדש למטה ונתתקן ההיכל על כנו, אז נגלה שיר השירים, שהיה נצרך לחבר מקדש במקדש, דהיינו מלכות בבינה, שילבישו זו את זו.