זהר

צב) בוצינא דקרדינותא, כד עביד משחתא, אתכנש לגויה, וקיימא בכל דרגא ודרגא, בההוא כנישו וקיים לון. לבתר, קיימא וסלקא מעולפת, עד דסלקין ואתגניז, ואתטמר ולא אתיידע. וכלא אשתאר בקיומא, כדין נהיר מה דנהיר, ואפיק נחלין ומיין, לרוואה כולא. עד הכא רזא דבוצינא דקרדינותא, לאחדא בה בכל סטרי מהימנותא.

פירוש הסולם

צב) בוצינא דקרדינותא כד וכו': מבאר סדר הפעולה של הניצוץ הקשה. הניצוץ הקשה כשעושה מדה, הוא נאסף לתוכו דהיינו שהי' שה"ס הניצוץ, נכנסת לאור ונעשה אויר חסר ג"ר. וכל מדרגה ומדרגה נמצאת בכניסת הי' לאויר, דהיינו שנעשית ו"ק חסר ג"ר. והניצוץ, מקיים אותן כך. וה"ס הקו הימיני הנמשך מבוצינא דקרדינותא. לאחר כך, עומד ועולה מעולפת, דהיינו שהי' יוצאת מאויר, וחזר להיות אור, שה"ס הקו השמאל אבל נעשה מעולפת (כנ"ל אות מ"ו ע"ש) עד שעולה ונגנז ומתכסה ואינו נודע. אבל הכל נשאר בקיום, כי אז מאיר מי שמאיר, דהיינו הקו האמצעי, ומוציא נחלים ומים, דהיינו חסדים להלביש החכמה, לרוות את הכל. עד כאן הוא סוד הניצוץ הקשה, להאחז בה בכל צדדי האמונה. שהיא המלכות.