זהר

צב) מה בר נש בלא בנין, אתקרי עקר, ואתתיה עקרה. אוף הכי אורייתא בלא פקודין, אתקריאת עקרה, ובגין דא אוקמוה, לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה. אתו חברייא ואשתטחו קמיה, ואמרו ודאי כען אוליפנא חדושא, איך אתכליל רוח ברוח, כמאן דחזי מלה בעינא ואתבריר ליה. בקדמיתא הוה לן קבלה, וכען ברירו דמלה.

פירוש הסולם

צב) מה בר נש וכו': מה אדם בלא בנים הוא נקרא עקר ואשתו נקראת עקרה, אף כך, תורה בלי מצות, נקראת התורה עקרה, ומשום זה, למדנו, לא המדרש עיקר אלא המעשה. באו החברים והשתטחו לפניו, ואמרו, ודאי למדנו עתה חידוש, איך רוח נכלל ברוח, בבירור, כמי שרואה דבר בעינו ומתבדר לו. מתחילה היה לנו בדברים האלו רק קבלה, ועתה יש לנו בירורו של הדבר.