זהר

צב) דלא יתפרנסון ת״ח מעמי הארץ, אלא מסטרא דטוב, דאכלין טהרה כשר היתר, ולא מערב רב, דאכלין טומאה פסול איסור, דאינון מסאבין, דמסאבין גרמייהו בנשג״ז. בגין דאינון בנוי דלילית, דאיהי, נשג״ז חזרין לשרשיהו. ועלייהו אתמר, כי משרש נחש יצא צפע.

פירוש הסולם

צב) דלא יתפרנסון ת״ח וכו׳: שלא יתפרנסו תלמידי חכמים מעמי הארץ, אלא מצד הטוב, שאוכלים טהרה כשר היתר, ולא מערב רב, שאוכלים טומאה פסול איסור, שהם טמאים המטמאים עצמם בנדה שפחה גויה זונה. משום שהם בניה של לילית, שהיא נדה שפחה גויה זונה, וחוזרים לשרשם. ועליהם נאמר, כי משרש נחש יצא צפע.