זהר

צב) א״ר יצחק, ודאי דא הוא רזא דמלה, דכתיב נאר מקדשו. מ"ט. משום דבני עלמא גרמו האי, דכתיב את מקדש יי׳ טמא, טמא ממש. א״ר אלעזר, טמא, משום דאסתלקת מאן דאסתלק, וחויא תקיפא שריא, ואטיל זוהמא, וסאיב למאן דסאיב, וכלהו בגין חובי עלמא.

פירוש הסולם

צב) א״ר יצחק ודאי וכו׳: אר"י, ודאי זה הוא סוד הדבר, שכתוב, נאר מקדשו. דהיינו שנסגרו האורות של המקדש שהוא המלכות. מהו הטעם. משום שבני העולם גרמו בעונותיהם שכתוב, את מקדש ה׳ טמא, טמא ממש. א״ר אלעזר טמא, משום שנסתלק מי שנסתלק, דהיינו ז״א, ונחש הקשה שורה ומטיל זוהמא ומטמא מי שמטמא. והכל משום עונות העולם.