תוכן

צא) ונבאר הדינים הצריכין בעת הנחת תפילין, כאשר יניח התפילה של יד בראשונה, צריך להושיט זרוע שמאלו כנזכר בזוהר. והטעם לזה, כדי להורות, כי כל זה בסוד אור המקיף כנ"ל, וצריך להשים שמאלו תחת ראשה, ולחבקה ביד ימינו, כמד"א שמאלו תחת ראשי וגו', וחיבוק הימין הוא, כאשר כורך הרצועה סביב זרועו. וכונת ענין זה הוא, כי הנה הנקבה היא עדיין למטה, וראשה כנגד החזה שלו בין שתי זרועותיו, ונמצא כי אין חיבוק הזה גמור בגופה, רק בראשה לבד. וז"ס פסוק הראשון, שמאלו תחת ראשי, ולא אמר לראשי, כנזכר בפסוק האחר, אלא תחת ראשי ממש. אבל אחר כך בברכת אתה גבור של העמידה, אז הוא חיבוק גמור כנזכר שם, שמחבק גופה ממש, לפי שכבר גדלה, ואז הוא שמאלו תחת לראשי, ר"ל למטה מן המקום שהיה בתחלה ראשי, אבל עתה הוא גופי ולא ראשי, ותחת גופי ממש הניח שמאלו. והנה ד' ספירות שלו, שהם תנה"י, נעשין בה תפילין שבראשה, כנ"ל בדרושים שקדמו.