תוכן

צא) נעילת המנעלים נודע מ"ש רז"ל שינעול תחלה מנעל ימין ולא יקשרנו, ואחר כך ינעול של שמאל ולא יקשרנו, ואחר כך קושר מנעל ימין, ואחר כך קושר מנעל של שמאל. והנה אם אין קשרים במנעלים, אז ינעול של ימין תחלה, ואחר כך של שמאל. והכוונה בזה, כי לעולם הבינה היא הנועלת את זו"ן בניה, וזה ענין כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף כו', כי היא משימה אותם תחת כנפיה. וזהו הלבוש החיצון של בינה הנקרא חשמל, בגימטריא מלבוש, כנ"ל בברכת מלביש ערומים. והלבוש הזה הוא מקיף ומלביש את זו"ן, ואל תטעה ותחשוב, כי הלבוש הזה הוא ענין אור המקיף דז"א כנודע שהוא ג"כ מן הבינה, אמנם הלבוש הזה איננו בחי' האור המקיף הנזכר, רק הוא בחי' לבוש חיצוני של הבינה, המלביש את זו"ן בבחי' לבוש בלבד, ולא בבחי' אור המקיף. וטעם מלבוש הזה הוא שכבר נודע כי אין אחיזה אל החיצונים רק בזו"ן, אך לא באימא, ובעבור שלא יוכלו החיצונים להחאחז בהם, לכן הבינה מגינה עליהם, והיא מפסקת ביניהם בין החיצונים ובין זו"ן, ע"י זה החשמ"ל אשר אורו ממועט מאד מאור של הזו"ן. אמנם להיותו מן הבינה, אין כח בחיצונים לאחוז בחשמל ההוא, וגם לסיבת עביותו כמו שנבאר, והענין הוא, כי כבר נודע, איך אריך מלביש לעתיק, ואו"א מלבישין לאריך, וזו"ן לאו"א. ונמצא כי אור פנימי דעתיק, הוא פנימי יותר מכולם, ושל אריך חיצון לו כו', עד שנמצא כי אור פנימי של נוקבא דז"א, הוא חיצון שבכולם, ואמנם אורות מקיפיהם הם להפך, כי אור המקיף של נוקבא דז"א, הוא סמוך אל אור פנימי דילה, והוא מקיף עליו, ומקיף דז"א הוא מקיף עליו חוצה לו, וכעד"ז, עד שנמצא אור מקיף של עתיק חיצון ועליון מכולם. והטעם הוא, כי לסיבת היותו גדול מכולם, אין כח בשום אור לסובלו בתוכו, ולכן היותר גדול נשאר מקיף חיצון לכולם, ונמצא כפי זה, כי אור פנימי ואור מקיף דנוקבא דז"א, היא מלבשת ומכסה על כולם, בין בבחי' הפנימי ובין בבחי' המקיף. והענין הוא, כי הנה מקום עמידת ומושב ומדור הקליפות, הוא שם באמצע, בין אור הפנימי של נוקבא דז"א, ובין אור המקיף שלה, ופניהם כנגד אור הפנימי של הנקבה ליינק משם. ואחוריהם כנגד אור המקיף שלה, כי אין כח בהם להסתכל באור המקיף, ולא ליינק משם, ונמצא כי גם כשהחיצונים יונקים מן ז"א, גם כן כנ"ל אינם יונקים ממנו לעולם, אלא באמצעות של הנקבה, שהיא היותר קרובה אליהם יותר מן הכל. והנה אם היו המקיפים על סדר הפנימיים, נמצא שהיה המקיף הגדול של עתיק, סמוך אל החיצונים, וע"כ היה סדר המקיפים הפך מן הפנימיים, ע"ד הנ"ל, כדי שיהיו שני אורות של נוקבא דז"א סמוכים זה לזה, אור מקיף שלה ע"ג אור פנימי שלה, והחיצונים עומדים בין שניהם, ונמצא שהמקיף היותר קטן שבכולם, וכן אור הפנימי הקטן שבכולם יהיו קרובים אל החיצונים. והאורות הגדולים הפנימיים והמקיפים יהיו רחוקים מן החיצונים. כי זהו הטעם, למה האריך הוא מלביש את עתיק, וכן כולם זל"ז, בין בפנימי בין במקיף עד שנמצא שהנוקבא דז"א מלבשת על כולם, בין באור פנימי בין באור המקיף. והנה עתה יש פחד מן החיצונים, שלא יתאחזו באור פנימי של הנקבה הסמוך להם, כי מן מקיף שלה אינם יכולים כנזכר, ולכן הלבישה אותה בכנפיה, הנקראות חשמ"ל כנ"ל.