תוכן

צא) ודע, כי גם הבינה עם התבונה, לפעמים נכללות יחד, ויש בזה שני פנים: אחד שעולה התבונה, ונכללת בבינה. שניה, שיורדת הבינה, ונכללת בתבונה. ואמנם הזיווג שהוא להוציא המוחין דז"א, הנקרא עיבור ב', הוא שירדה הבינה ונכללת בתבונה, ושם היה הזיווג למטה. אך העיבור הא' היה, כי נתלבשו חו"ב עלאין בחו"ב תתאין, ונכללו בהם, ובתוכם נכללו חג"ת ונה"י דז"א אלו באלו, חג"ת בנה"י. ונמצא זעיר בתבונה, ולא בבינה. והבינה נקרא א"ם, לפי שאהי"ה היא בבינה, ומילוי אהי"ה דיודי"ן ד' אלפי"ן, כל אחד יש בפשוטו ומילוי ובמילוי מילויו, יש בו א"ם אותיות, ולכן נקרא אימא עלאה. ואלו הם שני אהי"ה אשר אהי"ה. ואמנם אהי"ה השלישי, שעליו נאמר כה תאמר אל בני ישראל אהי"ה שלחני אליכם במילוי ההי"ן, שאין בו רק כ"ה אותיות. וז"ש כה תאמר אהי"ה, והוא כמסתיר מהם ארבעה אותיות הפשוט של אהי"ה, ישאר מלוי המילוי כ"א אותיות, כמנין אהי"ה ע"כ.