פירוש הסולם
צא)
ויאמר יוסף וגו' אשר נתן לי אלקים בזה: ר' שמעון ביאר כאן,
וזאת התורה אשר שם משה וגו'. יאמר ישראל למטה, המכונים יוסף,
(כנ"ל באות כ"ח) כאשר ישראל העליון עליהם מלמעלה,
בני הם, שנתן לי הקב"ה את התורה, שנקראת
זה, וע"כ אוה"כ
בזה, כמ"ש לפנינו, כמה הם, ישראל, וחוקיהם אמתיים בחוקי התורה שנתנה להם, בוא וראה, כשיהיו ישראל תחת כנפי השכינה נקראת התורה,
זה, וז"ש
זה אלי ואנוהו. וזשאוה"כ, אשר נתן לי אלקים
בזה שהיא התורה. ובכל זמן שלא היה מדבר דוד תחת כנפי השכינה דבר זה, אלא שניבא מה שיהיה, נקראת התורה
זאת, כמ"ש וזאת התורה.
ביאור הדברים. התורה נקראת לפעמים
זה, ולפעמים
זאת. וההפרש ביניהם, כי
זה הוא
זכר, שפירושו פועל ומשפיע,
וזאת היא
נקבה שפירושה מקבלת הפעולה והיא עצמה אינה פועלת כלום. והיא בסוד מה שאמרו, אסתר קרקע עולם היתה.
(סנהדרין ע"ד ע"ב) ומבאר ר"ש, מתי נקראת
זה ומתי נקראת
זאת, וז"ש,
ת"ח כד יהון ישראל תחות גדפי שכינתא, דהיינו בזמן הגלות, שהם חוסים תחת כנפי השכינה, שהם נקראים אז
תמכין דאורייתא, שהם פועלים ועושים את התורה, כמ"ש היטב לעיל
(בהקדמת ספר הזהר דף קכ"ה ד"ה וזה אמרו ) וע"כ
אוריתא דלהון אתקריאת, זה, כי אז נבחנת התורה שלהם בבחינת זכר, שהוא פועל, וע"כ נקראת
זה. ובכל עדן וכו' אלא אתנבי מה דלהוי דהיינו בזמן התגלות התורה, וגילוי כל הסודות שבה, נבחנת התורה אז בבחינת נקבה, כי אז מגולה רק השכר שבה, ואין בה שום פעולה, והיא כקרקע עולם, כנ"ל. וע"כ נקראת אז
זאת. כמ"ש וזאת התורה.
