תוכן

צא) הנה מזה תבין סוד, הרשעים בחייהם קרויין מתים. ומה ענין ונכרתה הנפש ההיא, וענין משארז"ל, כי נשמות רשעים יורדות למטה לרגלין, וכמו שכתוב ותשכב מרגלותיו. והענין, כי צריך שתדע, כשהאדם חוטא, הוא מוריד נשמתו לגיהנם בעודו בחיים, כי בעת יצירתו ניתנה בגופו, וכשחוטא, יורד דרך מרגלותיו לגיהנם, ונשקעת שם. וכפי גדר חטאיו במדרגת נשמתו, יורד לגיהנם, לכן הרשע בחייו קרוי מת. וכאשר הרשיע מאוד, גרם להשליך כל נשמתו לגיהנם. אמנם אנו רואין שהוא חי, אך הענין הוא, כי הלא ב' נשמות יש לו כנ"ל, והתחתונה בגופו, והעליונה צלם בראשו בסוד מקיף, וכפי הגדר שיורדת תחת מרגלותיו, כפי הדרך ההוא, יורדת ונכנסת בו הנשמה העליונה, סוד צלם שעל ראשו. וכאשר נגמרת נשמתו לרדת לגיהנם, אז נגמר הצלם לכנוס בו. ואם עוד יחטא, גם הצלם יורד תחת מרגלותיו, ויוצא תחת מרגלותיו לגיהנם. וכאשר נגמרה לצאת, עליה כתיב ונכרתה הנפש ההיא, כי כל בחי' נשמתו נכרתת ויורדת למטה, ולא נשאר לו למעלה שורש אחיזה.