זהר

צא) ת"ח מי יעלה בהר ה' וגו'. ולבתר אהדר ופירש. נקי כפים. דלא עביד בידוי טופסא, ולא אתתקף בהו במה דלא אצטריך. ותו, דלא אסתאב בהו, ולא סאיב בהו לגופא, כאינון דמסאבין גרמייהו בידין לאסתאבא, ודא הוא נקי כפים. ובר לבב, כגוונא דא דלא אמשיך רעותיה ולביה, לסטרא אחרא, אלא לאתמשכא בתר פולחנא דקב"ה.

פירוש הסולם

צא) ת"ח מי וכו': בוא וראה כתוב, מי יעלה בהר ה' וגו' ואחר כך חוזר ומפרש ​נקי כפים. היינו שלא עשה בידיו פסל, וידיו לא התקפו במה שאינו צריך. ועוד, יש לפרש הכתוב נקי כפים שלא נטמאו ידיו, ולא טמא עמהם את הגוף. כאותם המטמאים את עצמם בידיהם להטמא. וזה הוא נקי כפים. ובר לבב. היינו, כמו זה, שלא המשיך רצונו ולבו לסטרא אחרא, אלא להמשך אחר עבודת הקב"ה.